משתנה בינארי הוא משתנה שיכול לקבל אחד משני ערכים אפשריים בלבד. לדוגמה: אפס/אחד, True/False.
פיצול הוא אחד ממגנגוני ההגנה (הלא מודעים) הקיימים בנפש האדם במטרה להתמודד עם קונפליקטים רגשיים. אדם הנוהג להשתמש במנגנון זה ייטה לתפוס את העולם כשחור ולבן, ללא תחומים אפורים. הוא יגדיר אנשים סביבו וחוויות חיים או כטובים או כרעים. לפי מלאני קליין, פסיכואנליטיקאית ידועה, אנחנו משתמשים במנגנון הפיצול כבר בראשית חיינו כתינוקות. לרוב, עם התפתחותנו הנפשית, תהיה אפשרות להחליף מנגנון זה במנגנוני הגנה יעילים יותר המאפשרים תפיסת מציאות מורכבת: תדמיינו ילדים שאומרים ״נדב הוא החבר הכי טוב שלי״ ואחרי כמה דקות ״נדב לא חבר שלי כי הוא חטף לי את הצעצוע״. ככלל שהם יגדלו נצפה שיתפתח תחום של אמצע - לדוגמה: ״נדב חבר שלי למרות שהוא הרגיז אותי מאוד היום״.
בדומה למשתנה הבינארי, גם בפיצול, יהיו לנו שתי רמות בסיסיות: טוב או רע. ולפי שתי רמות אלו נחלק את העולם: ״הבוס בעבודה הקודמת שלי היה נוראי, הבוס הנוכחי הוא ממש נהדר!״ שימוש במשתנה בינארי יכול להיות יעיל, חסכוני ופשוט - דברים הם או True או False, אפס או אחד. אך מנגד, שימוש זה מקשה עלינו לייצג מורכבות - אולי זה נכון באופן חלקי? אולי זה רק קצת שגוי? כדי לייצג את המציאות באופן מדוייק, כנראה שלא נוכל להסתפק בשימוש במשתנים בינאריים בלבד. אפשר לשער שמרבית הדברים בעולמנו נמצאים איפשהו על ספקטרום ומכילים מורכבות.
ואיך זה קשור לפוסט הספציפי הזה? בתקופה האחרונה לא התאפשר לי לכתוב ויצא שכבר שקלתי לזנוח את העמוד לגמרי. במחשבה נוספת, הבנתי שזה לא חייב להיות בינארי: או לתחזק את העמוד או לזנוח אותו, אלא אולי אני יכולה לכתוב פוסטים בזמנים בהם יש לי השראה וזמן.