ב-machine learning זה ברור - מודל לומד עדיף ממודל סטטי. לוקחים רשומה, מתייגים, מזינים חזרה למודל. המודל משתפר.
ככה בטיפול פסיכולוגי. במקום להיות תקועים במודל סטטי שבו אנחנו משחזרים את אותם דפוסים - מערכות היחסים שנתקעות באותן מקומות (נגיד פחד ממחוייבות), חוויות אישיות שחוזרות על עצמן (נגיד ״אני תמיד אחרון לקבל קידום״), אפשר להפוך את המודל למודל לומד. לקחת מקרה, לבחון את המשתנים שלו, לתייג מחדש בדיעבד בעזרת מידע שלא היה זמין לנו בזמן אמת, ולהזין חזרה למודל.